עולם המע”מ

במע”מ לא קוראים לך “בעל עסק” אלא “עוסק”. פעמים רבות ל’עוסקים’ בתחילת דרכם עולה השאלה “האם להיות עוסק פטור או עוסק מורשה?”. כדי להכריע בשאלה הזו נבחן את המחזור הצפוי, אולם ייתכנו מצבים חריגים בהם נתון זה לא ישפיע, כמו על בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין, מהנדסים, יועצי מס, רופאים ועוד. הם מחויבים להיות ‘עוסקים מורשים’ כבר מהשקל הראשון. כך גם בנוגע לעסקים בצמיחה, עסקים שרוכשים ציוד ומלאי שיהפכו בעתיד הקרוב להיות עוסקים מורשים, ויש להם אינטרס לקבל החזר מע”מ על אותן רכישות.

לעוסקים מורשים יש כללים ברורים מאוד באפשרות להכרה ב’חשבונית המס’ שלהם לצורך קיזוז. להלן עיקרי החוק:

1. חשבוניות מֻכָּרוֹת עד חצי שנה: כלומר החשבונית צריכה להיות ‘טרייה’, כזו שלא עולה על חצי שנה ממועד הפקתה ועד למועד הכרתה לצרכי קיזוז במע”מ. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם ניתן לקזז את חשבונית המס גם לאחר מכן, ועד ל-5 שנים, באישור מיוחד.
2. חשבונית מס היא לא קבלה או תעודת משלוח: החשבוניות צריכות להיות מוגדרות כ’חשבונית מס’ ולא כ’חשבוניות עסקה’ או ‘תעודות משלוח’ וגם לא כ’קבלה’ או ‘חשבון חיוב’.
3. מקוריות: חשבונית המס צריכה להיחשב כ’מקור’ או כ’נאמן למקור’, ועליה להיכתב על שם העוסק או על שם כינוי העסק שלו, כפי שהוא רשום במע”מ.
4. לצורכי העסק: על מנת שהחשבונית תוכר לצורך קיזוז היא חייבת להיות לצורך העסק. למשל, חשבונית מס בגין רכישת כריות נוי לספה אינה מוכרת לקיזוז עבור עסק בתחום קבלנות הבניין. אם המדובר בהוצאה מעורבת, שיש בה גם תועלת מסוימת לעסק וגם לחיים האישיים, יש אפשרות להכיר ב-⅔ מהחשבונית, אם רוב התועלת היא לעסק, וב-¼ אם רוב התועלת היא לצרכים פרטיים. כמובן שקצרה היריעה מלהרחיב על אודות כל האפשרויות, אבל הבאנו כאן את עיקרי חוק המע”מ לעוסק המתחיל.